הקדמה

ב-10 ביולי 2007, במנהרת גשר I-10 בבוסטון, נפל חלק מקירוי המנהרה כתוצאה מכשל בעיגון כימי ונהרג בן אדם. היזם," "the Massachusets Highway Department (MHD) טוען שהבעיה הייתה בחומר הכימי; הספק, Powers, טוען שהקבלן לא ביצע התקנה כראוי ולא השתמש בחומר המוגדר בתוכנית; הקבלן טוען שההגדרה בתכנון לא הייתה ברורה. לא נעשו בדיקות שליפה לפני פתיחת הגשר לציבור.

במקרה אחר, בדרום אפריקה בוצע עיגון במספר אתרי טיפוס הרים כולל Montagu, Silvermane Crag ו-The Mine and Peers Cave. העוגנים הנבחרים היו עוגני חץ נירוסטה SS304 מתוצרת חברות Fischer/Hilti. לאחר כמה שנים, העוגנים נסדקו כתוצאה מ- Stress Corrosion Cracking ומספר אנשים כמעט איבדו את חייהם.

ובמקרה נוסף, בתיאטרון באר שבע, הותקנו מוטות M24 עם חומר אפוקסי מסוג Hit-RE500. הקבלן התקין מוטות באורך מטר וחתך אותם לאורך הנחוץ לאחר ההתקנה. כתוצאה מחימום המוטות והחומר האפוקסי, נפגע חוזק ההדבקה. בבדיקות שנערכו לאחר ביצוע, המוטות נשלפו בכח השווה לכ- 30% מהצפוי. יש להדגיש שהדוגמאות שהותקנו לפני תחילת העבודה באתר היו טובות.

אלו רק מעט דוגמאות של בעיות אשר מצפות לנו בעתיד הקרוב אם לא נשפר את המידע על שימוש בעוגנים בארץ.

מהאסונות, וכמעט אסונות, האלו ניתן ללמוד כמה עקרונות :

המתכנן :

חייב להיות ברור בהגדרת העיגון ולפרט את פרטי ההתקנה.

חייב לבחור את העוגן המתאים לתנאי האפליקציה.

מידי יום אנו רואים הגדרות כגון "אפוקסי 16 מ''מ" או "עוגן 1/2'' ללא פירוט סוג העוגן, סוג הפלדה, עומק ההתקנה וכד'. היעדר פירוט היא הזמנה לכשל.

הקבלן :

• חייב להזמין את המוצר המוגדר בתוכניות או ש"ע מאושר על ידי המתכנן
• חייב לבצע את ההתקנה לפי הוראות המתכנן/היצרן.

גם אם התכנון נכון, אין זה מספיק... בחיזוק תקרה בארץ, הקבלן מצא לנכון להתקין את העוגנים בעומקים משתנים והתקין מוטות ללא חומר כימי כנגד הוראות היצרן .

1) בחירת עיגון

תחום העיגון מחולק לשניים : עיגון כימי ועיגון מכאני.

1.1) עיגון כימי

בתחום העיגון הכימי אפשר למצוא שלושה סוגים של חומרים : פוליאסטר, וינילאסטר ואפוקסי ושלוש סוגים של התקנות : חומרים בערבוב, חומרים בהזרקה וחומרים בקפסולה.

1.1.1) חומרים בערבוב מוגדרים כשני חומרים A+B בשתי קופסאות שמערבבים ידנית. היתרון היחיד הינו המחיר הזול ביותר אבל יש לטכנולוגיה הזאת הרבה חסרונות:

1) יש למתקין זמן מוגבל לאחר הערבוב על מנת להשתמש בחומר, בין 5 ל-20 דקות. אם הוא יעבור את פרק זמן זה, הדבק ייחלש עד שלא יוכל להשתמש בחומר. אין דרך להבחין בבעיה זאת מלבד בדיקת שליפה.

2) יש בעיות ביישום הערבוב, כל חומר עשוי מיחס מסוים בין החומרים A ו-B. אם המתקין לא מערבב את שני החומרים ביחס נכון ו/או אם הוא מערבב שני חצאים של חומר A במקום A+B ו/או אם הוא לא מערבב מספיק זמן, חוזק ההדבקה של החומר הנוצר יהיה מופחת או אפס.

3) פחת החומר הינו משמעותי ביותר.

4) המתקין שופך את החומר אל תוך החור, זאת אומרת שאין התקנה תקינה בחורים אופקיים. החומר מתאים להתקנות ברצפה בלבד.

5) יש מתקינים הנוהגים לטבול מוטות בתוך החומר ולדפוק אותם בקיר. אין אפשרות למלא את הקדח כראוי בטכנולוגיה זאת. יכולות העיגון וכוחות השליפה משתנים מקצה לקצה מעיגון כימי אחד לשני. אין לאשר שימוש של עיגון כימי בקירות אלא אם אין כלל צורך בהתנגדות העיגון לשליפה.

6) החומרים בערבוב הינם אפוקסי סטנדרטי תוצרת סין ברב המקרים. ישנם הגבלות בטמפרטורה, איסור לשימוש בקידוח יהלום ו/או בחור רטוב. ראה בהמשך.

1.1.2) חומרים בקפסולה הינם מסופקים בקפסולה זכוכית שבתוכה קפסולה קטנה יותר. כל קפסולה מכילה חומר שונה אשר מתערבבים בהתקנה תוך שבירת הקפסולות.

ישנם שני סוגים של קפסולות: קפסולות מותקנות בדפיקה וקפסולות מותקנות בהברגה.

קפסולות המותקנות בדפיקה הינן חלשות יותר מכוון שערבוב שני החומרים הינו חלקי. לעומת זאת ההתקנה פשוטה.

קפסולות המותקנות בהברגה - המתקין חייב לחבר את המוט לפטישון ולהכניס אותו בהברגה לחור. החיסרון הגדול הינו שהמתקין ברב המקרים מתקין אותם בדפיקה כנגד ההוראות. כתוצאה מכך, חוזק העיגון הינו 60% עד 70% פחות מהמתוכנן. יש קושי רב להתקנה זאת והמחיר לחור יקר ביותר.

בנוסף, כל הקפסולות מכילות אפוקסי סטנדרטי. מכוון שהוא נוזלי, אין להשתמש בו בהתקנה בתקרה. בקיר, יש לוודא שהקידוח מתאים במדויק להוראות היצרן מכוון שכמות החומר בקפסולה מוגבלת. אם הקידוח יהיה גדול מהמוגדר, החומר ישכב בחור ולא יאפשר חיבור מלא.

מחיר של קפסולה יקר ואין לפי דעתנו יתרונות לשימוש בהם.