HEA Tapper
11 במרץ 2021
SU-MO
13 בינואר 2021
שאלות נפוצות בנושא של עוגנים מותקנים עקומים
התקנה של עוגנים בצורה לא תקנית היא כמעט סטנדרט בשטח. זוהי אולי גם הסיבה שהתקנים משתמשים בכל כך הרבה מקדמי בטחון לגבם.
אבל עד כמה הליקויים האלו צריכים להדאיג אותנו? מתי אפשר לעבור בשקט ומתי חייבים לתקן? האם אפשר בכלל למנוע את המקרים האלו או לפחות להפחית את מספרם? אלו השאלות שעליהם ננסה לענות במאמר זה.
נתמקד בעוגנים מכניים. במאמר הבא נתייחס לנושא עיגון הכימי.
1 – על איזה ליקויים אנחנו מדברים?
1.1 - התקנת העוגן בעומק שונה מהמוגדר
1.2 - התקנה בזווית
1.3 - תהליך התקנה חלקי ללא סגירת המומנט הנדרש בעוגנים שנפתחים בבטון. תקלה זאת הינה קצת מיוחדת ונדבר עליה בהמשך
בנפרד.
2 - מה הסיבה שהפועל מתקין לא נכון ?
הסיבה להתקנות אלו הינה שהמתקין בזמן קידוח בבטון פוגש ברזל שהוא לא מצליח לקדוח.
אז יש לו שתי אפשרויות : או לקדוח בזווית, או להתקין בעומק נמוך יותר.
3 - מהם הפרשי התסבולת בין עוגנים שהותקנו בצורה נכונה ולא נכונה ?
בשליפה, ההתקנה העקומה גורמת ל-3 חולשות :
3.1 - הקונוס הבטון הרבה יותר קטן, גם פחות עמוק.
3.2 - האזור שבו יש קדח ליד קדח הוא אזור חולשה גדולה.
3.3 - העוגן לא עובד במתיחה אבל בכיפוף.
הבעיה אינה רק שהתסבולת בכיפוף הרבה יותר נמוכה מזאת בשליפה, אבל שהעוגן מתנהג בצורה זהה עם העוגנים אחרים המותקנים בצורה נכונה. משמע שההתנגדות והדפורמציה של העוגן העקום תהיה שונה מהעוגן התקין, ושהעוגנים לא יעבדו ביחד. זאת הסיבה שאסור לערבב עוגנים מסוגים שונים או אפילו בקטרים שונים.
לסיכום, התוספת שמביא עוגן בודד מותקן עקום ל-3 עוגנים ישרים הינו קטן במיוחד בשליפה.
בגזירה, המצב די שונה.
אם העוגנים נמצאים מלכתחילה קרובים לקצה בטון, אם העוגן מותקן לכיוון קצה הבטון, אז המצב בהחלט פחות טוב ויש ירידה ניכרת בתסבולת של קצה הבטון. אבל אם העוגן עקום בכיוון הפוך או במקביל לקצה, ההבדל היחיד יהיה ירידה קטנה של עומק התקנת המחושבת של העוגן לפי כשל קצה הבטון.
אם העוגן רחוק מכל קצה, אז התסבולת הקובעת הינה בדרך כלל הכשל בפלדה, התסבולת של העוגן העקום לא פחות גבוהה מזאת של העוגן הישר (אפילו יותר).
משמע, שאם העוגנים עובדים בעיקר בגזירה, ואם אף עוגן לא הותקן לכיוון הקצה, אין כמעט שום השפעה אם מספר עוגנים לא מותקנים בצורה ישרה.
אם העומס העיקרי שמופעל על העוגנים הינו בשליפה, בהתאם לזווית ההתקנה, יש להפחית בין 50% ל-100% מהתסבולת של העוגן המותקן עקום.
4 - איך להוריד את הסבירות שהקבלן יהיה חייב להתקין בצורה עקומה?
4.1 - לעשות חורים אובלים (כשאין גזירה בכיוון האובליות!). זה מאפשר לקבלן להזיז את המקדח במקום לעקם אותו. שימו לב שבחורים אובלים יש להוסיף לעיתים שייבה רחבה.
4.2 - למנוע בתכנון מספר עוגנים שמותקנים על אותו קו ככל שאפשר, כדי להוריד את הסיכוי שמספר עוגנים יפלו על ברזל בניין ויותקנו כולם עקומים.
4.3 - להכין מספר חורים נוספים בפרופיל ולהשאיר בחירה של אופציות נוספות לקבלן אם הוא נופל על ברזל בניין בזמן הקידוח.
4.4 - לעשות תכנון שבו משתמשים במקסימום 75% מהתסבולת של העוגנים המאושרים לפי כשל בחיבור העוגן כדי לאפשר לשאר העוגנים לכסות על עוגן שלא יותקן נכון.
4.5 - למנוע מלהשתמש בעוגנים בקוטר גדול כשהכשל הקובע הוא הקונוס הבטון כי ככל שהעוגן גדול יותר, יש יותר סבירות להיתקע בברזל (ובמקרה של עוגנים שנפתחים עוגנים בקוטר יותר גדול גורמים
למתיחה גדולה יותר בבטון).
5 - מה לעשות כשעוגן לא הותקן נכון כדי לשפר את המצב?
5.1 - אפשר לרתך את העוגן לפרופיל, עם או בלי תוספת של פלדה כדי למנוע שהעוגן יעבוד בכיפוף. זה בוודאי משפר את
המצב וגורם לכך שהעוגן יתחיל לעבוד ביחד עם האחרים ישירות, בלי שלב של כיפוף. זה בוודאי לא פותר את
הבעיות של עומקים התקנה ושל קונוס בטון מופחת.
5.2 - אפשר להוסיף חורים בפרופיל כדי לצרף עוגנים אבל צריך לקחת בחשבון את המרחקים המינימליים בין העוגנים
וזה בלי קשר למורכבות של ביצוע הקידוח בשטח בפרופיל צמוד לבטון.
5.3 - אפשר לחבר בריתוך תוספת לפרופיל הקיים שבו נוסיף עוגנים.
5.4 - אם לא רוצים ריתוכים, במידה והעוגנים הקיימים הינם עם הברגה ובולטים מעל 1 ס''מ מעל הפרופיל הקיים, אפשר
לחבר פלטות נוספות המחוברים.
5.5 - במידה ומדובר בברגי בטון שקל לפרק, אפשר להחליף אותם עם עוגנים כימיים במקומם שיהיו יותר חזקים.
לסיכום, אפשר ויש להילחם בתופעה של עוגנים עקומים על ידי תכנון נכון, הבנת סכנת התופעה, הבנה על דרכי טיפול במקרים כאלו ושל סכנת אי טיפול בהם.
שאלות נפוצות בנושא של התקנת עוגנים מותקנים עקומים