ARS – תוכנה חינמית לעיגון קוצי זיון מותקנים בדיעבד (EN 1992-1-1) | ADIT

מה ARS מחשבת

ARS היא תוכנה חינמית לעיגון קוצי זיון מותקנים בדיעבד לפי EN 1992-1-1, שמכסה את החיבור כולו: מהבטון הקיים ותנאי הקידוח ועד לאורך העיגון של המוט המוחדר. היא מיועדת למהנדסי קונסטרוקציה שמתכננים הרחבות, תוספות ותפרי יציקה בין בטון קיים לבטון חדש.

מה שמייחד אותה הוא שהיא לא מסתפקת בטבלת אורכי עיגון. ARS שואלת על מה שבאמת קובע בשטח — שיטת הקידוח, מצב החור, טמפרטורת הבטון בהתקנה, טיפול בפני השטח והזיון הקיים — ומחזירה תכן שנשען על התנאים שהוזנו, ולא על מצב אידיאלי.

חיבור ויישום וחומר הבסיס

ההגדרה מתחילה בסוג החיבור והיישום: הארכה בסמך, או רציף בכיוון X. הבחירה הזו קובעת מה בדיוק המוט המוחדר אמור לעשות, ולכן גם מה נבדק בהמשך. חומר הבסיס מוגדר בשני חלקים: הבטון הקיים, לפי f_c,cyl ו-f_c,cube, והבטון החדש שנוצק כנגדו. בנוסף מוגדר אם הבטון סדוק. ההפרדה בין הבטון הקיים לחדש היא הבסיס לכל חישוב תפר יציקה, ו-ARS מטפלת בה מפורשות במקום להניח בטון אחיד.

גאומטריה, כיסויים וזיון קיים

מודול הגאומטריה מגדיר את צורת החתך, רוחב b, גובה h ואת אורך האלמנט הקיים, ולצדם את הכיסויים: כיסוי בטון מינימלי, כיסוי חזיתי יצוק וכיסוי צדדי. הכיסויים אינם פרט תיעודי — הם קובעים את תנאי ההידבקות ואת מה שאפשר לדרוש מהמוט. במקביל מוזן הזיון הקיים באלמנט, כך שהתכנון של הקוצים החדשים נעשה מול מה שכבר יצוק בבטון, ולא בחלל ריק.

תנאי התקנה, טיפול בפני השטח וטמפרטורה

כאן ARS נפרדת מכלים גנריים. מסך תנאי ההתקנה מגדיר את שיטת הקידוח, את מצב החור, את השימוש בעזר קידוח ואת עומק ההתקנה המרבי שאפשר לקבוע ידנית. מסך טיפול בפני השטח מגדיר כיצד מטופל מישור התפר בין הבטון הקיים לחדש. מסך הטמפרטורה מבקש שלושה ערכים נפרדים: טווח קצר, טווח ארוך, וטמפרטורת הבטון בהתקנה. הפרדה בין טמפרטורת ההתקנה לטמפרטורות השירות היא ההבדל בין תכן שמייצג את היום שבו הקוצים הותקנו לבין תכן שמייצג נייר.

הזיון המוחדר והזיון הרוחבי

המוט המוחדר מוגדר לפי חוזק הכניעה f_yk, מספר השכבות, צורת המוט ותנאי ההידבקות. בנפרד ממנו מוגדר הזיון הרוחבי, שהוא לרוב מה שמכריע כאשר מצרפים אלמנט חדש לאלמנט קיים. שלושת הרבדים — זיון קיים, זיון רוחבי וזיון מוחדר — מוזנים כמודולים נפרדים, כך שברור בכל שלב איזה זיון תורם למה.

עומסים, צירופים ושיטת תכן

מודול צירופי העומסים מוגדר לפני העומסים עצמם, ואחריו מסך העומסים ושיטת התכן. הסדר הזה מכוון: הצירופים נקבעים פעם אחת ומשמשים את כל הבדיקות, כך שאין מצב שבו שני חלקים של אותו חיבור נבדקים תחת צירופים שונים. שיטת התכן היא בחירה מפורשת של המתכנן ולא ברירת מחדל נסתרת, ו-ARS מציגה אותה שוב בראש התוצאות. מסך בדיקות נוספות מאפשר לצרף לבדיקה הראשית את מה שהמקרה הספציפי דורש, בלי לפתוח קובץ חישוב נפרד.

תוצאות ומה מוצג בהן

פרק התוצאות מציג את שיטת התכן שלפיה בוצע החישוב, את העומסים על המוטות, את השכבה התחתונה בנפרד, את הזיון המינימלי והמקסימלי, ואת בדיקת הקיימות. לצדם מוצגות הודעות התוכנה — האזהרות והערות הבדיקה שנוצרו במהלך ההרצה. יחד עם פרטי הפרוייקט שהוזנו בתחילת החישוב, זהו הפלט שאפשר לצרף לתיק התכנון ולהגן עליו מול בודק.