איך להתייחס לאישור לרעידת אדמה בתחום העיגון

אישור עוגנים לרעידת אדמה – מה זה אומר ומה לא

בשנים האחרונות גוברת הדרישה לאישור עמידות לרעידת אדמה עבור עוגנים במגוון פרויקטים. אך מהו בדיוק אישור זה, מה משמעותו, ואיך יש להשתמש בו נכון?

מה מאשר האישור – ומה הוא לא מאשר

"אישור לרעידת אדמה" לעוגן מסוים מאשר שהיצרן שילם למעבדה מוסמכת לבדוק את העוגן לפי תהליך הקבוע בתקן האירופאי ETAG Annex E לתכנון לרעידת אדמה. האישור אינו מעיד שהעוגן "טוב" לרעידת אדמה – הוא מעיד בלבד שהעוגן נבדק לפי הפרוטוקול הקבוע.

ברור שיצרן אינו משקיע בבדיקה לעוגן שביצועיו ירודים בתחום זה – אך האישור עצמו אינו מבטיח ביצועים אפקטיביים בזמן רעידת אדמה ביחס לעומסים רגילים.

דוגמה להמחשה

עוגן חץ מסוג MTP-X M12 מחזיק בבטון סדוק 16kN, ואילו בחישוב לרעידת אדמה – רק 9kN, ירידה של 43% מהתסבולת. לעומת זאת, עוגן SLPT M12/18 מחזיק באותו עומס הן בבטון סדוק והן בחישוב לרעידת אדמה. הסיבה: עוגני חץ פחות מתאימים לעומסים דינמיים. מסקנה: האישור מעיד שהעוגן נבדק לרעידת אדמה – לא שהוא מתאים לכך.

דרגות האישור: C1 ו-C2

בתקן האירופאי – שהוא הבסיס לתכנון עוגנים ברוב משרדי התכנון בישראל – קיימות שתי דרגות אישור לרעידת אדמה:

דרגה	מיועד ל...
C1	אלמנטים לא-קונסטרוקטיביים (non-structural)
C2	אלמנטים קונסטרוקטיביים (structural)

ברוב פרויקטי הבנייה, התכנון לרעידת אדמה עוסק באלמנטים קונסטרוקטיביים – ולפיכך דרגת C1 אינה רלוונטית ברוב המקרים. עם זאת, בישראל מתכננים רבים אינם מודעים להבדל זה, ומאשרים עוגנים מכניים או כימיים על בסיס אישור C1 בלבד גם לאלמנטים קונסטרוקטיביים.

התקן האמריקאי

בתקן האמריקאי, כל סוג יישום מסומן באות נפרדת – וככל שהעוגן מאושר ליותר אותיות, כך הוא מתאים למצבים נוספים. עם זאת, האישורים בתקן האמריקאי אינם מספקים תסבולת ברורה לכל מצב, אלא מפנים את המתכנן לסעיפי התקן הרלוונטיים להפחתת התסבולת בהתאם לתנאים. בפועל, מעט מתכננים בישראל עושים שימוש בתקן האמריקאי לתכנון לרעידת אדמה.

טעויות נפוצות בתכנון

ברוב תכנוני עוגנים לרעידת אדמה בישראל, החישוב מבוצע במצב בטון סדוק עם עומסים סטטיים או חצי-סטטיים, והמתכנן מסתפק בדרישה לאישור רעידת אדמה – C1 או C2 – מבלי לבחון את תסבולת העוגן הספציפית לאותו אישור. זוהי טעות כפולה:

שתי טעויות שכיחות

לתכנון קונסטרוקטיבי לרעידת אדמה נדרש בהכרח אישור C2 – לא C1.
יש להשתמש בתסבולת המחושבת לפי אישור C2 כפי שמופיעה באישור האירופאי של העוגן – לא בתסבולת הסטטית הרגילה.

מתכנן שמאשר עוגן על בסיס C1 לאלמנט קונסטרוקטיבי, או שאינו בודק את התסבולת הספציפית לפי אישור C2, פועל בדומה למי ששוכר עובד ומניח שסיים את לימודיו מבלי לוודא זאת. זה אינו נכון ואינו מקצועי.

קוצים כימיים לרעידת אדמה – מגבלה קריטית שרוב המתכננים אינם מכירים

נקודה חשובה במיוחד שיש להדגיש: נכון להיום אין בעולם אף דבק כימי בעל אישור C2 לרעידת אדמה. המשמעות היא שמבחינת תקן Eurocode לעיגון, אין אפשרות לתכנן תכנון קונסטרוקטיבי לרעידת אדמה עם קוצים כימיים במסגרת הקטגוריות C1/C2.

מה עושים? – תקן EAD 330087-01-0601

הפתרון הנכון הוא שימוש בתקן EAD 330087-01-0601, המיועד ספציפית לתכנון קוצים כימיים. תקן זה עובד בשיטה שונה מתקן העיגון הרגיל, ומאפשר תכנון תקני ומלא של קוצים כימיים לרעידת אדמה – מחוץ לקטגוריות C1 ו-C2.

לצערנו, רוב המתכננים בישראל אינם מכירים תקן זה ואינם עושים בו שימוש, מה שמוביל לתכנון שגוי או לאי-אפשרות לאשר פתרונות תקניים לחיבורי קוצים בפרויקטים סיסמיים.

לסיכום

עקרונות לתכנון נכוןאישור לרעידת אדמה מעיד על ביצוע בדיקה – לא על התאמה מיטבית.
לתכנון קונסטרוקטיבי עם מוטות הברגה יש לדרוש אישור C2 ולבסס את החישוב על תסבולת C2 שבאישור האירופאי – לא על תסבולת סטטית.
לתכנון קונסטרוקטיבי עם קוצים כימיים יש לדרוש דבק בעל אישור לרעידת אדמה לפי תקן EAD 330087-01-0601, ולתכנן את הקוצים לפי תקן זה בלבד.
יש להשוות עוגנים שונים לפי ביצועיהם בפועל לרעידת אדמה – לא רק לפי קיום האישור.

מאמר המסביך איך להתייחס לאישור לרעידת אדמה בתחום העיגון

איזה בלוקים טובים יותר לעיגון חיפוי אבן

איפה הסדקים בהגדרה של בטון סדוק ?