ADIT SLPT vs HILTI HSL4: איזה עוגן דינמי טובים יותר?
1 ביולי 2026
למה אסור להתקין עוגן כימי בבטון צעיר – הפיזיקה מאחורי הכללים
2 ביולי 2026
עוגן ווי ADIT NA-G מול Fischer FNA II 6×25 H
השוואה טכנית מלאה לפי אישורי ETA – תקינה, פרמטרי התקנה ותסבולת מתועדת
הקדמה
הן ה-NA-G של Adit והן ה-FNA II 6×25 H של Fischer (מק"ט 44126) הם עוגני מסמר מפלדה מגולוונת עם ראש בצורת וו, המיועדים לחיבורים לא-מבניים מרובים ומיותרים (redundant) בבטון סדוק ובלתי-סדוק. שני העוגנים פועלים לפי אותו עיקרון של התפשטות מבוקרת דרך קלמר (clip) שנפתח בעת ההידוק, שניהם מותקנים בהנחה מוקדמת (pre-positioned installation), ושניהם מבוצעים על ידי הכאה חופשית בפטיש – ללא צורך במפתח מומנט.
כדי לקבוע איזה מהם עדיף, יש להשוות אותם על שני צירים נפרדים: איזה תקן אירופאי אישר אותם ובאילו תנאים, ו-מה התסבולת האופיינית הרשמית לכל אחד. שני העוגנים אושרו תחת אותו EAD ולכן ההשוואה ביניהם ישירה ולגיטימית.
1. השוואת התקינה והאישורים
שני העוגנים אושרו תחת אותה תעודת הערכה אירופאית מקורית: EAD 330747-00-0601 – "Fasteners for use in concrete for redundant non-structural systems". זהו התקן ההולם ליישומים לא-מבניים מרובים, ולא ליישומי מבנה עיקרי (structural). לפיכך שני העוגנים נמצאים בליגה הנכונה להשוואה ישירה.
| פרמטר | ADIT NA-G | Fischer FNA II 6×25 H |
|---|---|---|
| מספר אישור ETA | ETA 24/0011 | ETA-06/0175 |
| גוף מנפיק (TAB) | IETcc, ספרד | DIBt, גרמניה |
| תאריך הנפקה | 06/05/2025 | 02/03/2021 |
| EAD בסיסי | 330747-00-0601 (זהה לשניהם) | |
| שיטת תכן לפי EN 1992-4:2018 | שיטה C ETA 24/0011, סעיף 2.2.10, נספח C | שיטה C ETA-06/0175, נספח B1 |
| בטון: סדוק/לא סדוק | כן / כן | כן / כן |
| טווח מחלקות בטון מאושר | C20/25 – C50/60 | C12/15 – C50/60 |
| התנגדות לאש | R120 (30/60/90/120 דק') נספח C3 | R120 |
| תגובה לאש (Reaction to fire) | A1 לפי EN 13501-1 | A1 לפי EN 13501-1 |
| חומר וציפוי | פלדת פחמן, מגולוונת Zn ≥ 5μm (ISO 4042); קלמר מגולוון Sherardized ≥ 40μm (EN 13811) נספח A1 | פלדה מגולוונת (gvz) |
| שיטת התקנה | Pre-positioned, הכאה בפטיש, ללא מומנט | Pre-positioned, הכאה בפטיש, ללא מומנט |
| תנאי סביבה מאושרים | פנים יבש, -40°C עד +80°C נספח B1 | פנים יבש (עם hef ≥ 25 מ"מ) ETA-06/0175, נספח B1 |
| אורך שירות מתוכנן | 50 שנה | 50 שנה |
מסקנת השוואת התקנים: שני העוגנים אושרו תחת אותו EAD, שניהם מיועדים למערכות לא-מבניות מיותרות בבטון, שניהם מתוכננים לפי EN 1992-4:2018 שיטה C, ושניהם מדורגים ל-R120 באש ו-A1 בתגובה לאש. ההבדל היחיד במעטפת התקנית הוא ש-Fischer מכסה גם בטון C12/15, בעוד Adit מוגבל ל-C20/25 ומעלה. בפרויקטים בישראל שבהם הבטון בדרך כלל C25/30 ומעלה, הבדל זה אינו מעשי. שקילות תקנית מלאה.
2. פרמטרי התקנה (Installation Parameters)
ההשוואה תיערך לעוגן וו Ø6 בעומק אפקטיבי מזערי המשותף לשני היצרנים – hef = 25 מ"מ – כדי להבטיח שהתסבולת נמדדת באותה עומק עיגון. עבור Adit נציג גם את האופציה של hef = 30 מ"מ (עומק סטנדרטי).
| פרמטר | ADIT NA-G Ø6×55 | Fischer FNA II 6×25 H | |
|---|---|---|---|
| hef,red = 25 | hef,std = 30 | hef = 25 | |
| קוטר מקדח נומינלי d0 | 6 מ"מ | 6 מ"מ | 6 מ"מ |
| עומק קידוח h1 | 35 מ"מ | 40 מ"מ | 31 מ"מ |
| עומק עיגון כולל hnom | 30 מ"מ | 35 מ"מ | ≈ 26 מ"מ |
| עומק אפקטיבי hef | 25 מ"מ | 30 מ"מ | 25 מ"מ |
| עובי מזערי של אלמנט בטון hmin | 80 מ"מ | 80 מ"מ | 80 מ"מ |
| מרווח מזערי בין עוגנים smin | 35 מ"מ (כאשר c ≥ 50) | 35 מ"מ (כאשר c ≥ 50) | 50 מ"מ |
| מרחק מזערי מהקצה cmin | 35 מ"מ (כאשר s ≥ 80) | 35 מ"מ (כאשר s ≥ 80) | 40 מ"מ |
| מרחק קריטי מהקצה ccr לניצול תסבולת מלאה | 50 מ"מ | 65 מ"מ | 100–200 מ"מ (תלוי בעומס) |
הבדל מהותי במרחקים המזעריים: ה-ETA של Adit מתיר smin = 35 מ"מ ו-cmin = 35 מ"מ – קטן ב-30% ממה שמתיר ה-ETA של Fischer (50 מ"מ ו-40 מ"מ בהתאמה). מבחינה מעשית זה אומר שאפשר להתקין עוגני NA-G קרוב יותר לקצה הבטון וצפוף יותר – יתרון משמעותי בהתקנות עמוסות, בין קורות תקרה או ליד שוליים.
הבדל בולט נוסף – מרחק קריטי ccr: ה-ccr של Adit הוא 50–65 מ"מ, בעוד של Fischer הוא 100–200 מ"מ (לפי גובה העומס הנדרש). כלומר אצל Fischer צריך להתרחק פי 2–4 מהקצה כדי לקבל את התסבולת המלאה. אצל Adit ניתן להשיג את התסבולת המלאה קרוב הרבה יותר לקצה הבטון.
3. תסבולת אופיינית F⁰Rk
3.1 בירור חשוב על סיווג ה-H של Fischer ב-ETA
לפני שנציג את המספרים, יש להבהיר נקודה שאינה גלויה בעלון המסחרי של Fischer: ב-ETA-06/0175 (טבלה C1.1, "Characteristic resistance of a fixing point"), מופיעות עמודות עבור: FNA II 6×25/…, FNA II 6×25 M6/M8, FNA II 6×25 OE, FNA II 6×30 OE, FNA II 6×30/…, ו-FNA II 6×30 M6/M8.
ה-FNA II 6×25 H (מק"ט 44126) אינו מופיע כטור נפרד ב-ETA. ה-H וה-OE (טבעת עין) הם שני ראשים מכופפים המותקנים באותה שיטה של pre-positioned installation, ולפי אתר Fischer עצמו הם מקובצים תחת אותו דף מוצר ("Nail anchor FNA II-H / FNA II-OE"). לכן ערכי התסבולת של ה-H נגזרים מטור ה-OE ב-ETA.
3.2 תסבולת אופיינית מהוראות ה-ETA – עוגן בודד, כל כיווני העומס
| גודל / דגם | hef | F⁰Rk [kN] C20/25 – C50/60 | מקור |
|---|---|---|---|
| ADIT NA-G Ø6×55 (עומק מופחת) | 25 מ"מ | 1.50 | ETA 24/0011, טבלה C2 |
| ADIT NA-G Ø6×55 (עומק סטנדרטי) | 30 מ"מ | 1.50 | ETA 24/0011, טבלה C2 |
| Fischer FNA II 6×25 H (=OE) | 25 מ"מ | 1.50 | ETA-06/0175, טבלה C1.1 |
תסבולת אופיינית זהה: שני העוגנים מציגים F⁰Rk = 1.50 kN בדיוק באותם תנאים – עוגן בודד, בטון C20/25 עד C50/60, במרחק קריטי מהקצה. ההבדל בין ראש וו (H/G) לראש טבעת (OE/R) אינו משנה את הערך הזה בשני היצרנים.
3.3 עומסים מרביים מומלצים לתכנון (Frec / Fperm)
שני היצרנים מציגים "עומס מומלץ מרבי" שמגלם את מקדמי הבטיחות הנדרשים לפי EN 1992-4:2018 (מקדם חומר γM ומקדם עומסים γL = 1.4):
הערה חשובה על ההשוואה ההוגנת: Fischer FNA II 6×25 H מיוצר בעומק אפקטיבי אחד ויחיד – hef = 25 מ"מ. Adit NA-G Ø6×55 מיוצר באורך גדול יותר ומאושר לשני עומקי התקנה: 30 מ"מ (סטנדרטי) ו-25 מ"מ (מופחת, כאופציה כאשר עובי הבטון אינו מאפשר יותר). לכן השוואה הוגנת בין המוצרים נעשית בעומק ההתקנה הסטנדרטי של כל מוצר.
| עוגן | מצב התקנה | hef | Frec / Fperm [kN] | מקור |
|---|---|---|---|---|
| ADIT NA-G Ø6×55 | סטנדרטי | 30 מ"מ | 0.71 | דף טכני Adit, 5.3 |
| Fischer FNA II 6×25 H (=OE) | יחיד | 25 מ"מ | 0.70 | דף טכני Fischer FNA II |
| ADIT NA-G Ø6×55 | מופחת (אופציונלי) | 25 מ"מ | 0.60 | דף טכני Adit, 5.3 |
* בהשוואה של כל מוצר בעומק ההתקנה הסטנדרטי שלו: Adit 0.71 kN מול Fischer 0.70 kN – פער של 0.01 kN בלבד, שהוא בגדר דיוק העיגול של מקדמי הבטיחות ולא הפרש מהותי.
4. תסבולת באש – F⁰Rk,fi
ה-ETA של Adit מציג במפורש את התסבולת האופיינית באש עבור 4 משכי חשיפה (30, 60, 90, 120 דקות). ה-ETA של Fischer מציג את התוצאה בצורה מעט שונה (מדרג התנגדות לאש), אך שני העוגנים מדורגים ל-R120.
| משך אש | ADIT NA-G – F⁰Rk,fi [kN] |
|---|---|
| 30 דק' | 0.27 |
| 60 דק' | 0.24 |
| 90 דק' | 0.19 |
| 120 דק' | 0.14 |
* מקור: ETA 24/0011, נספח C3, טבלה C3. עבור Fischer, ראה ETA-06/0175 נספח C2.
5. סיכום – איזה עוגן טוב יותר?
| קריטריון | NA-G (Adit) | FNA II 6×25 H (Fischer) | מנצח |
|---|---|---|---|
| מסגרת אישור (EAD, שיטת תכן, בטון סדוק, R120, A1) | ✓ | ✓ | שווה |
| טווח בטון מאושר | C20/25 – C50/60 | C12/15 – C50/60 | Fischer (שולי בישראל) |
| תסבולת אופיינית F⁰Rk לעוגן בודד | 1.50 kN | 1.50 kN | שווה |
| עומס מומלץ לתכנון Frec – בעומק ההתקנה הסטנדרטי של כל מוצר | 0.71 kN (hef=30) | 0.70 kN (hef=25 – הדגם היחיד) | שווה |
| אפשרות עומק מופחת (hef=25) כאופציה נוספת | קיים – 0.60 kN | לא רלוונטי (אין דגם ארוך יותר) | Adit (גמישות) |
| מרווח מזערי בין עוגנים smin | 35 מ"מ | 50 מ"מ | Adit (-30%) |
| מרחק מזערי מהקצה cmin | 35 מ"מ | 40 מ"מ | Adit |
| מרחק קריטי מהקצה ccr (לתסבולת מלאה) | 50–65 מ"מ | 100–200 מ"מ | Adit (פי 2–4 קרוב יותר) |
| גמישות אורכים (Ø6) | 55 מ"מ | 25 מ"מ בלבד לגרסת H | Adit |
מסקנה סופית
מבחינה תקנית ותסבולת גולמית, שני העוגנים שקולים לחלוטין: אותה F⁰Rk של 1.50 kN, אותו עומס מומלץ לתכנון (0.71 kN של Adit מול 0.70 kN של Fischer – זהה בגבולות עיגול מקדמי הבטיחות), אותו EAD, אותה שיטת תכן לפי EN 1992-4:2018, אותה עמידות באש R120. אם עוגן Fischer FNA II H מופיע במפרט – ניתן להחליף אותו ב-NA-G של Adit ללא איבוד כושר נשיאה.
היתרונות המעשיים של ה-NA-G על ה-FNA II H:
- מרחקים קטנים יותר מהקצה ובין עוגנים – smin ו-cmin קטנים ב-כ-30%, ו-ccr קטן ב-פי 2–4. משמעותי מאוד להתקנות צפופות, ליד שוליים, וסביב יציקות בטון קיימות.
- אורך פיזי גדול יותר (55 מ"מ מול 25 מ"מ) – מאפשר עבודה עם עובי fixture גדול יותר ומתן חופש בהתקנה כשעובי הבטון או הפיסטוק אינם ידועים במדויק מראש.
- שני עומקי התקנה מאושרים – NA-G מאושר לעומק סטנדרטי (30 מ"מ) with Frec=0.71 kN, וגם לעומק מופחת (25 מ"מ) עם Frec=0.60 kN כאופציה חלופית. Fischer FNA II 6×25 H נעול על 25 מ"מ בלבד – פחות גמישות בשטח.
היתרון היחיד של Fischer: אישור לבטון מחלקה C12/15. בפרויקטים בישראל שבהם בטון הוא C25/30 ומעלה, יתרון זה אינו בא לידי ביטוי.
שורה תחתונה: ה-NA-G של Adit הוא בחירה עדיפה בפועל – זהה בכושר נשיאה מאושר, גמיש יותר בפרמטרי התקנה ובעומקי עיגון, ואינו מתפשר על עמידות באש או על אישור אירופאי מלא.
מקורות
- ETA 24/0011 – Instituto de Ciencias de la Construcción Eduardo Torroja (IETcc), 06/05/2025 – NA Nail Anchor (Adit/Index)
- ETA-06/0175 – Deutsches Institut für Bautechnik (DIBt), 02/03/2021 – fischer Nail Anchor FNA II
- EAD 330747-00-0601 – "Fasteners for use in concrete for redundant non-structural systems", מהדורה 05/2018
- EN 1992-4:2018 – Design of fastenings for use in concrete (שיטה C)
- דף טכני Adit NA (Ref. FT NA-es Rev: 0, 15/01/24)
- דף טכני Fischer Nail anchor FNA II Loads (LT_FNA-II_EN_T1, 05/2021)
עוגן ווי ADIT NA-G מול Fischer FNA II H : איזה עוגן לרשת נגד יונים טוב יותר?
